למה החוטא צריך להביא את בשר קורבן לכוהנים, מדוע הכהן מרוויח אוכל בגלל שיש מי שחטא בחטא המחייב קרבן?

האדם לעיתים נופל לחטא לא מתוך רצון ובחירה, אלא מתוך שכחה, עצלות וזלזול במשמעות החטא, לשם כך  התורה מזכירה לאדם בהבאת הקרבן את המשמעות של חטא, רק כך אפשר להכיר בעוצמת החטא.

הכוהנים זכו בעשרים ורבע מתנות כהונה בתמורה לכך שלא חטאו בחטא העגל, הבאת חלקים מהקרבן לכהנים אך ורק בגלל שאבותיהם לא חטאו בחטא, מעורר את הזיכרון מה היא עוצמת החטא, שרשמו ניכר גם לאחר אלפי שנים. ומחזקת את היראה ממנו. 

ברגע הבאת הקרבן לכהן יש הכרה בחטא, יש מי שמקבל שכר אך ורק בגלל שאביו לפני מאות ואלפי שנים לא חטא, עוצמת החטא מכה בתודעת האדם שחטא והוא יפסיק לעשות זאת, או יותר נכון לא יביא את עצמו למצב שיאפשר לו לחטוא, זו היא יראת החטא.

רבי צדוק הכהן מלובלין אומר כי התורה מחנכת אותנו להתבוננות  האמורה, גם בחיי היום יום בענין הפרנסה:

קושי הפרנסה שהאדם חווה אך ורק בגלל שהאדם הראשון חטא, יכול למלא את מחשבת האדם ביראת שמים שאין שני לה.  אם בשעת עבודה עולה במחשבה של העובד: אם חטא שקרה לפני אלפי שנים משפיע על עבודת הכפים שאני כעת עובד ועוסק, סימן שעוצמת החטא גדולה עד מאד וכך הרגשת משמעות החטא ויראת האלוקים מחלחלת באדם.

הבחנה פשוטה בשגרת החיים ובעבודה לפני החטא, מונעת מהאדם לקבל את ההבחנה הזו לאחר החטא, בהבאת הקרבן לכהן.

היהדות מצווה עלינו לקדש את החומר, להתבונן ולקחת מוסר גם בדברים הגדולים בעבודת המקדש וחיי הקדש, אבל גם בדברים הקטנים, בעבודת החול ובחיי החולין.